סיפור קריעת ים סוף שבפרשה, הוא עיתוי מתאים לספר את סיפורו של אבא מהרי. אבא מהרי נולד בתחילת ה-19 בחבל קווארה בקהילת "ביתא ישראל". לאחר שהוסמך לקייס, הפך לנזיר והחל בחיי בדידות שבהם נדד מכפר לכפר ולימד יהודים תורה. בשנת 1860, כשנתיים לפני שאבא מהרי הוביל את בני "ביתא ישראל" בניסיון העלייה ארצה, פגש בו אדם בשם שטרן, שתאר כך את פגישתם: "אבא מהרי, המנהיג, במצנפת לבנה כשלג ובלבוש באותו צבע, מחזיק מטה ארוך עשוי במבוק… נע בכבדות חרישית. הופעת האיש היתה מרשימה ומלאת הוד. להערכתי, הוא כבן שישים שנה, דמותו אצילית וסמכותית, מצחו גבוה ורב-הבעה, עיניו עצובות וחסרות מנוח… " (בן-דור, שושנה, "המסע לעבר א"י: הסיפור על אבא מהרי", פעמים 33, תשמ"ח. תורגם על ידי בן-דור מתוך "קהילות" של שטרן, שפורסם בכתב העת המיסיונרי Jewish Intelligence בתאריך 1 ביולי 1861).
מסריו של מהרי הושתתו על יסודות של משיחיות וציונות, והוא היה האיש אשר בישר על תחילת הציונות בקרב "ביתא ישראל". רוב דבריו כיוונו למטרה אחת – עלייה לארץ ישראל וסיום הגלות. בין הגורמים שהשפיעו על אבא מהרי היתה מלחמת האזרחים שהתחוללה באותם ימים בין נסיכים מחוזיים ובתי אצולה וכן פעילות המיסיון שפגעה ביהודים, אבל יותר מכול הושפע אבא מהרי מעלייתו לשלטון של הקיסר תיאדרוס השני, שהעריך את היהודים ושאף לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים. הוא אשר אמר, "האישה היא ירושלים והבעל הוא אתיופיה".
אבא מהרי ראה בכל הדברים הללו סימנים לקירוב קץ הגלות. על פי המסורת, אלוקי ישראל נגלה לאבא מהרי בחלום הלילה ואמר לו: "זמן הגאולה הגיע, עליך להוביל את היהודים לארץ ישראל". אבא מהרי אסף אלפים רבים מ"ביתא ישראל" וסיפר להם על החיזיון. אלפים יצאו איתו במסע רגלי קשה ומפרך. כשהגיעו לים סוף עמדו והביטו בים, והמים מיאנו להיבקע. רבים מהם הטילו ספק באמינות החלום, והפצירו באבא מהרי לחזור על עקבותיו לאתיופיה. אבא מהרי מיהר להרגיע את הציבור ונאם בפניהם בעניין הציונות: "עלינו להאמין כי א-לוהים בוחן אותנו כפי שעשה לאבותינו ביציאת מצרים. אז הוא חצה את הים לשניים, כך יעשה גם הפעם". הוא האמין שא-לוהים עמו ומשגיח על הציבור. אבא מהרי נטה את מטהו על הנהר, אך המים לא נבקעו. הוא נכנס ראשון לים ואיתו אלפים שהאמינו שא-לוהים יחצה את הים. רבים מהם טבעו, והניצולים חזרו לאתיופיה, התיישבו בכפרים והקימו קהילה יהודית באזור טיגראי. המסע הראשון של יהודי אתיופיה לארץ ישראל נחל, אם כן, כישלון צורב וגבה קורבנות רבים, אך הציג ניסיון של מעבר מהדמיון אל הרציונל, והותיר אחריו סיפורי גבורה של אנשים פשוטים שהאמינו שיבוא יום ובניהם יחצו את הים וישובו הביתה לארץ ישראל, לבנות ולהיבנות בה.
ניסיון עלייה זה הפך למיתוס בעיני רבים מ"ביתא ישראל", ונתן השראה לרבים, כ-120 שנה לאחר מכן, לעזוב את כפריהם ולצעוד לכיוון ארץ ישראל. המסע התחיל באבא מהרי והוא ממשיך אצל רבים מעולי אתיופיה אשר יצאו במסע לארץ ישראל.
(בשלח תשעט)
הציונות התחילה באתיופיה – ללא כל קונגרס
השארת תגובה